שלום!
נעים מאד, שמי ד”ר אלי רוזנפלד ואני כירורג פה ולסת .
במרפאה בת”א (רמת החייל) אני עוסק במגוון תחומים:
התקנת שתלים דנטליים, כולל מקרים מורכבים של שיקום לאחר כשלון של השתלה,כאבים בלסת, סינוסיטיס הנגרם מטיפול שיניים ועקירת שיני בינה. בנוסף, אני מייעץ במרפאה בנושא סרטן הפה.
יצירת יחסי אמון הוא הדבר החשוב ביותר בעיני. אמון נוצר כתוצאה מיחס מכבד, בגובה העיניים ושיתוף של המטופל בתהליך.
לכן, כאשר מטופל מגיע למרפאה חשוב לי מאד להסביר לו את האבחון ואת התהליך שעליו לעבור, בצורה פשוטה ככל האפשר, תוך הסבר על גבי תמונות או צילומים, עד להבנה מלאה.
המטרה איננה ללמד את המטופל רפואת שיניים, אם כי לקבל את האמון ושיתוף הפעולה שלו, שהוא מהותי להצלחת התהליך. לדוגמא: כשאני מבקש ממטופל לא לעשן 24 שעות לאחר הטיפול, חשוב לי להסביר לו שצריכת החמצן באזור גבוהה יותר ועישון בשעות הראשונות לאחר ביצוע הפרוצדורה מעלה את הסיכון לסיבוכים באופן משמעותי.
ככלל, כיום יש לכל מטופל אפשרות לבחור את הרופא המתאים לו ביותר- ברמת תכנית הטיפול, החיבור האישי וכמובן בהתאם לאפשרויות של כל אחד ואחד.
במקרים של חרדה דנטלית חשוב לי להבין את מהות הקושי. כאשר המטופל מסביר לי את הסיבות לחרדה או את מהותה קל לי יותר לעזור לו. פגשתי מטופלים שהקושי לפתוח את הפה לאורך זמן גרם להם לחרדה גבוהה. אחרים פוחדים מזריקת ההרדמה ויש גם מטופלים שאפילו הכנסת מכשיר לפה גורם להם כבר לרפלקס הקאה. בחלק מהמקרים נוכל לפתור את הקושי בצורה פשוטה. לדוגמא, אדם שרעש המקדחה מכניס אותו לחרדה, יכול להיות בזמן הטיפול עם אוזניות בהן ישמע מוזיקה שהוא אוהב.
אני חושב שהשינוי בגישה והיחס המכבד יביאו לשיפור משמעותי ובדור הבא נראה הרבה פחות ילדים ומבוגרים עם חרדה מטיפולי שיניים.
אם בכל זאת קיימת חרדה אפשר להשתמש בכדור הרגעה. חשוב להבין שפעמים רבות כירורג פה ולסת מבצע פרוצדורות ארוכות ומורכבות יותר. את הפרוצדורות הארוכות אני מבצע בהרדמה מלאה..
כל טיפול מתחיל בתשאול לגבי המצב הרפואי והתרופות אותן נוטל המטופל. ברוב המקרים ניתן לבצע את הטיפול במרפאה ולהכיל את הקושי. יש לי נסיון רב בטיפול בחולים לבביים ובמצבים רפואיים מורכבים. עם זאת, ישנם מקרים בהם לא נכון לטפל בקהילה ואני מפנה אותם לטיפול בבית החולים, שם יש זמינות גבוהה במקרה של סיבוך.
ישנם הרבה מטופלים שלא אשכח אף פעם. אני חושב שהמקרה הכי בולט היה גברת שהגיעה אליי אחרי הרמת סינוס שנכשלה. המקום הזדהם ונפתח והיא הגיעה לבית החולים לניתוח. בניתוח סגרו את הסינוס ואת הפתח שנוצר בין חלל הפה לסינוס. לאחר הניתוח הסבירו לה שלא תוכל לעשות שתלים לעולם. מדובר בבחורה צעירה שהלכה עם שיניים תותבות במשך 10 שנים וזה ממש נורא בעיניי. היא הגיעה אליי, מלאת חששות, לאחר שרופא שטיפל בה סיפר לה שהוא מכיר רופא שיוכל לעזור לה. הפתרון במקרה זה היה הרמת סינוס חוזרת והתקנת שתלים חדשים 6 חודשים לאחר הניתוח. אני חושב שהטיפול יצר עבורה שינוי מהותי באיכות החיים.
לאחר תקופה לא קצרה של התמודדות עם הוירוס, אנו יודעים שההדבקות במרפאות השיניים ( וכמובן במרפאות של כירורג פה ולסת )זניחות. היינו מצפים שהמרחק הפיזי הקטן, כמות הרסס ומספר המטופלים אשר מטופלים על אותו כיסא, יגרום להדבקה משמעותית יותר. חיטוי החדר, החלפת הכפפות וההקפדה הגבוהה של הצוות מביאים למצב בו ניתן לבצע טיפולים ללא כל בעיה ואין כל סיבה לדחות אותם.
