במערכת שיניים מלאה יש בסה”כ 32 שיניים. 16 בלסת העליונה ו- 16 בלסת התחתונה.
השינויים במזון שאנו אוכלים כיום למזון יותר מעובד ורך, גורמים גם לשינוי בגודל הלסתות וכיום הלסתות קטנות יותר מאשר לפני אלפי שנים. לכן, לרבים מאיתנו אין מקום בלסת לשן בינה. כתוצאה מכך פעמים רבות שן הבינה לא בוקעת כלל או בוקעת באופן חלקי בלבד. שן בינה שאינה בוקעת או בוקעת באופן חלקי בלבד נקראת שן בינה כלואה.
כאשר שן בינה בוקעת באופן חלקי או חשופה לסביבה של חלל הפה, נוצר מצב שבו כל המזהמים שיש בחלל הפה יכולים להגיע אל כותרת השן, אבל אין לנו דרך לנקות את האזור. חשיפה זו יוצרת מצב של דלקות חוזרות.
בחלק מהמקרים שן בינה לא בוקעת כלל וכלואה בעומק שבו היא אינה חשופה למזהמים בפה. בחלק מהמקרים נוכל להסתפק במעקב אחריה ונוודא שהיא לא גורמת לבעיות.
אצל רוב האוכלוסיה יש צורך לעקור את שיני הבינה. ככלל, אם כותרת שן הבינה לא נגישה כולה לניקוי, בדרך כלל ההמלצה תהיה לעקור אותה.
כאבים- הסימן הראשון אליו חשוב להתייחס הוא כאב. במידה ויש לכם כאב באזור האחורי של הפה, בלסת או כאב ראש לא מוסבר כדאי לבדוק את שיני הבינה אצל רופא מומחה.
דלקות חניכיים חוזרות- שיני בינה כלואות גורמות לדלקת בחניכיים באזור זה. הדלקת יכולה להתבטא בכאב, הגבלה בפתיחת הפה או בנפיחות באזור זה.
עששת או פגיעה בשורש של שיניים סמוכות- לעיתים עקב המנח הלקוי של שן הבינה יש קושי לשמור על היגיינה גם בשן הסמוכה ואז עלול להתפתח חור בשן הסמוכה לשן הבינה.
טיפול אורתודנטי- בחלק מהמקרים יבקש האורתודנט לעקור שן/ שיני בינה כדי לפנות מקום בלסת.
עקירה של שן בינה מורכבת בהשוואה לעקירת שיניים אחרות. קודם כל מדובר במקום הכי רחוק בפה, קרוב ללוע עם קושי בראות ובגישה.
כאשר יש לעקור שן בינה תחתונה, מדובר על אזור בו העצם קשה מאד ויש צורך בהפעלת כוח כדי להוציא אותה.
עקירת שן בינה כלואה, היא למעשה פעולה כירורגית – כדי להוציא אותה יש לבצע חתך בחניכיים, להסיר עצם ולעתים לחתוך את השן, כדי להוציא אותה במספר חלקים. מדובר בפעולה כירורגית שמצריכה מיומנות ונסיון.
עקירת שן בינה עליונה לרוב פשוטה יותר מעקירת שן בינה תחתונה. הסיבה לכך היא שהעצם בלסת העליונה רכה יותר כך שנדרש להפעיל פחות כוח כי לעקור אותה ולכן גם יש פחות טראומה לעצם ולחניכיים. גם תהליכי הריפוי באזור זה מהירים יותר מאחר והשיניים אינן ממוקמות בסמיכות גבוהה לשרירי לעיסה וללשון ואספקת הדם לאזור זה טובה יותר.
ברוב המקרים רופאי שיניים כלליים יפנו מטופלים שזקוקים לעקירת שיני בינה למומחה פה ולסת לביצוע הפרוצדורה בבטחה.
מיתוס בלבד. עקירה של שן בינה יכולה להתבצע בכל מרפאה כל עוד לרופא יש נסיון בכך ומיומנות.
סיכון לשינוי תחושתי- חשוב להבין כי שורשים של שיני בינה תחתונות עוברים קרוב לתעלה בלסת התחתונה אשר בתוכה יש בין היתר עצב תחושתי. עצב זה מחזיר תחושה מהשפה התחתונה, החניכיים והשיניים בצד זה. לכן, חשוב להיות מודע ליחסים בין שורש שן הבינה לתעלה. בחלק מהמקרים נבצע סי.טי. על מנת לבדוק איפה בדיוק עובר העצב ביחס לשורשים.
מעבר לסיכון לפגיעה תחושתית קיים גם סיכון להתפתחות זיהום באזור העקירה עם זאת, אין בתהליך כל סיכון המחייב את ביצוע העקירה בבית חולים, חשוב שהטיפול יבוצע בידיים מיומנות.
ניתן להמנע לחלוטין מסיכון לפגיעה תחושתית על ידי ביצוע פרוצדורה הנקראת קורונקטומי. בפעולה זו אנו מסירים רק את כותרת של שן הבינה ומשאירים את השורשים במקום. כריתת הכותרת מאפשרת לחניכיים להיסגר ולפתור את עניין הדלקות והזיהומים סביב שן הבינה מבלי להפעיל כוח על השורשים הקרובים לעתים מאוד לעצב התחושתי.
השארת השורשים בדרך כלל לא מהווה בעיה, קיים סיכוי נמוך מאד שהשורשים יזדהמו בהמשך ויהיה צורך בהתערבות נוספת.
אנו ממליצים לבצע קורונקטומי בהרבה מקרים של קירבה משמעותית בין שורשי שן הבינה והתעלה.
בעבר נטו לחשוב כי שיני הבינה התחתונות דוחפות את שאר השיניים ויוצרות צפיפות שיניים בלסת. מחקרים שבדקו את הטענה, מראים שככל הנראה היא לא נכונה. יחד עם זאת, במקרים ספציפיים יבקש האורתודנט לעקור את שיני הבינה כדי לפזר צפיפות קיימת. ניתן לבצע את הפרוצדורה תוך כדי יישור השיניים או לפני תחילת התהליך.
